הבוקר, בזמן שהתפללתי, בא המלאך ולקח אותי לכוורת הזיכוך. היינו יחד בין נשמות רבות, ניחמנו אותן, כשפתאום אמר המלאך: "בואי, אראה לך משהו. אנחנו הולכים לבקר חברה שלך."
אמרתי, "הו, אני תוהה את מי נלך לבקר?"
הגענו למקום שבתחילה חשבתי שהוא איפשהו בכוורת הזיכוך. לפתע מצאנו את עצמנו עומדים לפני בית, בכניסה אליו. הדלת הייתה פתוחה, ויכולתי לראות את ורוניק בפנים.
בשמחה אמרתי למלאך, "אלוהים אדירים, זו חברתי ורוניק. זה הבית שלה."
בעודני עומדת בפתח הדלת, הסתכלתי מסביב בחוץ, והמקום היה מלא באנשים, כולם היו זרים לי.
בתדהמה שאלתי את האנשים הללו, "מי אתם?"
"אנחנו מחפשים עזרה. אנחנו מהאזור," הם ענו.
אמרתי להם, "הו, אני שמחה שאתם לא רק באים לבית שלי, אלא אתם באים גם לבית של ורוניק."
המלאך חייך ואמר, "כן, הם מחפשים עזרה. יש כל כך הרבה מהם."
ורוניק עמדה בפתח הדלת ודיברה איתם. היא לא הזמינה אותם להיכנס.
המלאך אמר, "הם מחפשים את עזרתה לצורך תפילה."
נשמות אלו הן מהאזור שבו גרה ורוניק. הן מחפשות את עזרתה, ומגיעות עבור התפילות שנאמרות בביתה באופן קבוע כי הן נהנות מהן. היו שם גם גברים וגם נשים, והם לא נראו זקנים מדי.
הם היו עקשניים מאוד וניסו להיכנס לביתה, אך מסיבה כלשהי ורוניק לא הזמינה אותם פנימה. חלקם, עם זאת, הצליחו להיכנס, בעוד האחרים נשארו בחוץ.
המלאך הראה לי שנשמות נמצאות בכל מקום ומחפשות את עזרתנו. עלינו לזכור להתפלל עבור כל אותן נשמות קדושות שחיו פעם בשכונות שלנו ומתה מאז.
עלינו לזכור אותם במיוחד בחודש נובמבר הקרוב.