(נשמה עניתה)
"כל התהללות לישוע - תפארת למרים, מלכת האם. אני בא כפי שנשלחתי - כדי לדיקט לכם הודעות על הבהר. אל תשמעו את חסד זה."
(מריאן: רואה אישה זקנה בבגדים שרופים וריח של עשן. היא הופיעה פעמים רבות לפני כן אך מעולם לא דיברה - אז התעלמתי ממנה.)
נשמה עניתה: "הבהר אינו צריך להיראות כדבר מפחיד, בתי, אלא להיות נראה כחסד. אך באותה העת, נשמות צריכות לעשות הכל בכוחן כדי למנוע מאסר כאן. זה מקום של תשלום עבור חטאים שמקורבים אבל לא קודמו. באותו הזמן, זה גם מקום הכנה לכניסה לשמחה נצחית. כאן, הנשמה מושלמת אם היא לא הושלמה בעולם. הנשמה נעשתה יפה בעיני אלוהים."
"מכיוון שהזה מקום הכנה לנשמה להיות בנוכחות האל, זה גם מקום הפרדה מאלוהים, וזה הוא הסבל הגדול ביותר. הנשמה, בשופט האחרון שלה, נמצאת בנוכחותו של אלוהים, ואף הפרדה זמנית מהאהבה השלמת והנצחת היא כואבת."
"תפילה שמזיזה את הנפשות במהרה דרך הגיהנום היא המיסה הקדושה; אחריה הוא התפילת הרוזרי. אין צורך להאמין בגיהנום כדי להיות מוקצה שם. גיהנום זה מציאות - קיים - ואי-התאמה אינה מניעה של מקום הזה לתיקון. אי-התאמה, עם זאת, אם היא נובעת מאמונותיך, יכולה להוות סיבה לאריכות השהייה."
"אני אדבר בקרוב על פשעים שונים שמביאים נפש לגיהנום."