(נפש עונית)
(זוהי אותה נפשת העוני שיראה עם ישוע אתמול.)
הנפשת העוני אומרת: "תהילה לישוע."
"בכלל, יש שלושה סוגים של ייסורים באזורי הבהר. אחד הוא גופני והוא יכול להיות כמוקד הגיהנום. זהו האזור הנמוך ביותר. יחד עם אש זו מרגיש העוני תחושת בידוד קיצונית או בדידות. כאשר נפש עולה לרמה הבאה, היא לא סובלת פיזית כמו שהיא סובבת את ההרגשה הזאת של נטישה רגשית, ויחד איתן, הסבל הרוחני של הפרדת מאלוהים. האזור הקרוב ביותר לגן עדן הוא המקום שבו הסובל רק מהכאבה לרצות להתאחד עם 'העכשווי הנצחי' - הטוב הנצחי. הכאבה הזאת חזקה."
"נפשות הבהר סובלות גם מכך שלא הן מודעות לעבר זמן או כמה זמן יישארו שם שהם נמצאים. כאשר הם מתפללים עבורם או קורבנות ניתנים למעןם, הסבל שלהם מועט מעט, והם מקבלים מסקנה כלשהי לגבי תקופת השהייה בכל מצב אחד. זה הוא הסיבה שהתפילה וקרבן חשובים לנו - לנפשות העוני."
הערה: מאוחר יותר באותו ערב, גברת הבהר ביקרה את מראינה ואמרה: "את שואלת על שם נפשת העוני המבקרת; השם שלה הוא רחל."