יום שישי, 3 באפריל 2020
הודעה מאדונינו לאדסון גלאובר
שלום ללבך!
בני, אם האנושות תקרע את לביהם לפני ואתפנה אליה, ארחם עליהם ואשתוק מהכאבות והצרות שלהם. אני רוצה בתשובה ושלום לחוטאים. יבקשו סליחה על חטאותיהם, יצדקו עצמם מדרכי הרע שלהם, ואז אשוב ותברכם שוב. כמו שאני פותח את לבי הקודש לפני החוטאים התושבים כמקלט ברכה וחסד, תפתחו גם הם, בשפלות ובעצבון על טעותיהם, את לביהם אלי, מקבלים את אהבתי בחייהם, כי אנכי, אלהים השמים וארץ, לא נאהב ולא נכתב כראוי, הייתי מטופל כאחד מהרעים בעולם, דורש תחת רגליים ומנוגד, נחשב למחזיק לעג ולמצחק לפני רבים. אהבתי משיעה אתכם, אהבתי מקדשת אתכם, אהבתי מרפאת פצעי גופותיכם ונפשותיכם. האמינו באהב�תי ותמלוך בתשועה בחייכם ותהיה בבתיכם.
ברכתי אתכם!
האדון נתן לנו לקרוא:
"אך גם עתה אומר השם שוב אלי בכל לבכם ובצום וּבְכִי וָאֵבל. וקרעו לבבכם ולא בגדיכם, ושבו אל ה' אלהיכם; כי חנון ורחום הוא, ארך אפים ורב חסד, ונחרם על הרע. מי יודע אם ישוב וייחר ויעזב אחריו ברכה, זבח ומינחה לַה' אלהיכים? תקעו בשופר בציון קדשו צום קראו אספה גדולה; אספו את העם קדשו את הקהל, אספו זקנים ואת ילדים ותותי יונקים; יצא החתן מחדרו והכלה ממעוןה. ויבכו כהנים משרתי ה' בין האולם למזבח, ויומרו "ה' חוס על עמך ולא תשים נחלתך לחרפה, שתהיו הגויים ליצחק בה. למה יאמרו בעמים 'איין אלהיהם?