בזאת anniversary מבורך של עלייתה לשמיים של אמי הקדושה ביותר — יצורתי, אך מעל לכל אמי, ממנה לקחתי בשר — השמיים הוכנו ברוב פאר והדר לקראת קבלת הפנים הזו, הייחודית מכל האחרות. מלכת השמיים והארץ עמדה להיכנס; המלאכים הכינו הכל כדי שהמחווה שאליה היא ראויה תהיה יוצאת דופן — שונה מזו שניתנה לאף אחד מילדיו של האב.
היא נכנסה כשמלווה במלאכה השומר, שלא היה אלא מלאך החיים — אותו מלאך יוצא דופן ומלכותי מבין כל המלאכים — אשר כשעברה את הסף, קד בראשו עמוק והניח לה לעבור לפניו בעוד אלוהים ממתין לה: אלוהים האב, אלוהים הבן, ואלוהים רוח הקודש.
זוהר חיוכם האיר את כל השמיים, וגם הנוכחים קדרו כבוד עמוק. הערצה מילאה את פניהם בתחושת התעלות, ומריה התקדמה לעבר אלוהים בצעד בטוח — כשלילדה אהובה לעבר אביה, כאם מסורה לעבר בנה, כאישה אוהבת מאוד לעבר בעלה הנערץ. היא ניגשה אליהם הן בכבוד והן, מעל לכל, באהבה; אלוהים עטף אותה, ואז היא קשרה אור כל כך יפה, כל כך עדין, אך בו בזמן כל כך מסנוור עד שח surpassed את כל הנוכחים ביופי, בזוהר ובא brilliance.
הם מחאו כפיים לאותה שהכירו כמלכתם, ואלוהים הזמין אותה לצדו. חיוכה היה כל כך יפה ועיניה היו כל כך חמות עד שכולם נפלו על ברכיה ומחאו לה כפיים.
אלוהים היה סוף סוף כפי שרצה להיות: לצד יצירתו היפה ביותר — בתה, אמו, כלהו, מלכה לעולמי עולמים — לנצח נצחים.
המלאכים עברו אז מולה בשורה, והיא בירכה כל אחד על עבודתו, שתמיד נעשתה בחריצות ובמיומנות. הם השתחוו בפניה, והבטיחו לשרת אותה בנאמנות כפי שעשו תמיד; לאחר מכן הקדושים, גברים ונשים כאחד, צעדו קדימה בתורם, אחד אחד, והבטיחו לה את נאמנותם כמשרתים נצחיים של מלכת השמיים והארץ.
השמיים התמלאו בשמחה לנצח נצחים. אלוהים התמלא בשמחה, מרים התמלאה בשמחה, והמלאכים והקדושים התמלאו בשמחה. ומאז ועד היום, מרים, מלכת השמיים והארץ, מעולם לא חדלה להשגיח על האנושות — על כל גבר, כל אישה ועל כל ילד בפרט — כדי לעורר את טענותיהם בפני אלוהים, ולהשיג עבור כל אחד חסדים יוצאי דופן ותהפוכות מרשימות.
מרים, שכבר על הארץ הייתה מושלמת וחריגה, הכפילה את כשרונותיה הטבעיים פי עשרה בשמיים, תוך שהיא רוכשת כשרונות נוספים, שכן בשמיים הכל הוא אינסופי, ומרים יכלה לשאוב אינסוף מתוך האוצר האלוהי. אלוהים נתן לה את ארנקו, ממנו שאבה כרצונה תוך הפגנת חוכמה רבה. היא נתנה בשפע אך תמיד בזמן הנכון; היא לא בזבזה, כי ידעה שילדי הארץ זקוקים לאם שיכבדו, יאהבו וירחשו חמלה כלפיה.
הו מריה, שנולדה ללא חטא, מלכת השמיים והארץ,
התחילי עבורנו הפונים אלייך!
אנו יודעים שאת קרובה, קרובה מאוד אלינו,
שניתן לבקש ממך כל דבר,
ושלא תהססי להשיב לתפילותינו.
לבך האמהי כה רך, כה עדין, וכה מהיר
לרוץ לפגוש את ילדייך
לעיתים כל כך אומללים או כל כך מגושמים,
עד שאיננו מהססים לפנות אלייך
כדי לבקש ממך שתתערבי למעננו בפני אלוהים.
אנחנו אוהבים אותך עמוקות,
אנחנו בוטחים בך!
ומרים שמריה תענה לכל תפילה, לכל פנייה; היא תפנה לאלוהים כדי להפציר בלב האב שלו, כדי להשפיע על לב בנו, וכדי להזיז את לב רעייתו. והיא תמיד מצליחה כי לא ניתן לדחות אהבה, אהבה תמיד נותנת, אהבה נותנת מעצמה ללא הרף.
השמיים הם כעת ממלכתה, ויש לה השפעה שאין לה אחזלה על אלוהים; אלוהים אינו יכול לסרב לה לשום דבר, שכן גם עלי אדמות היא מעולם לא סירבה לו לשום דבר.
מרים, מלכת השמיים והארץ,
אלוהים אוהב אותך,
אנחנו אוהבים אותך וחוגגים אותך,
כל השמיים חוגגים היום,
עלייתך לשמיים.
עבורכם, ילדיי, אדונכם ואלוהיכם.
מקור: ➥ SrBeghe.blog