ילדי, האם הטוהרת מרים, אם כל העמים, אם האלוהים, אם הכנסייה, מלכת המלאכים, עוזרת החוטאים והאם הרחמנית של כל ילדי הארץ — הנה, ילדים, גם היום היא באה אליכם לאהבה ולברכה.
ילדים, עם העולם, אל תסגרו את עצמכם; דברו מילה לאח או לאחות; בכך מתקבלת האחדות, והאמינו לי, להיות מאוחדים בזמן זה של סכסוך ייטיב לנפש, למוח וללב.
באו ילדיי, זו עתה הזדמנות טובה לכם; זה תקופת הצום.
אתם נפרדים יותר ויותר אחד מהשני; אתם כמעט לא מחליפים ברכה; אתם הולכים עם ראשים קופצים, תמיד סגורים — ואין אלה רוצה זאת. אלוהים רוצה לראות משפחתו מאוחדת, הקהילה הגדולה שאתם.
חשוף פנים ילדים, חשף פנים! אני מבין שכעת בזמן הסכסוך, עם התקשורת המגבירה את קולן ללא הפסקה, אין הרבה מה לחייך עליו, אך תנסו כי החיוך שאתם נותנים, אני חוזר ומאמר, ייטיב לנפשותיכם, ואל תשכחו שאף חיוך מגיע אל לבב הקדוש ביותר של האלוהים האב. הוא משתגע בשמחה כשחיוך מגיע והוא כמעט מתאילל לחשוב שאתם השתנתם, רק כדי לגלות שהדבר אינו כך, ומשיב לשכון בסבלו.
באו, היות שמחים, חשוף פנים, דברים אחד עם השני, ותפלו כך שיוריד הרוח הקדוש את כל הארץ באורה, שכל סכסוך יגיע לקיצו, ושעמים לא יחזיקו עוד בסכסוכים או בעשן הפצצות העולות אל השמיים — לעולם לא!
עתה אני מתפנה ל"החזקים": “דאגו שישלוט שלום על כל הארץ, ואתם תעשו את מה שעושה רצון לה'! חזורו בתשובה מכול עוניכם, בקשו סליחה ותרגלו אל הרוח הקדושה שתפלל עבורכם לפני ה', אבל אתם חייבים להמשיך לחזור בתשובה עם ברכיים על הארץ ולהעלות דמעות לה' אבינו השמים!”
הינך, עשה זאת וזכר שאלוהים הוא אבא מאוד מודע; אין דבר בורח ממבטו החזק!
תהללה לאב, לבן ולרוּחַ הקדושה.
ילדים, מרים אמא ראתה אתכם כלכם ואהבה אתכם מכל לב.
אני מברכך.
תפלו, תפלו, תפלו!
גבירתה לבשה לבנד עם מנטל שמימי; היא לבשה כתר של שנים עשר כוכבים על ראשה, ויש חושך תחת רגליה.