יום רביעי, 17 באפריל 2024
ניחום לב האב
הודעה מאמנו המבורכת ואדוננו ישוע לאחות אמפולה בניו בראונפלס, טקסאס, ארה"ב, בתאריך 12 באפריל 2024
כתבו בשביל ילדי –
אני, אמכם השמימית, מלכתכם ומקלטכם.
בואו לליבי, יקירי שלי.
בואו אל הבית ואל המצודה שהכין עבורכם האב לתקופות אלו.
מצאו מקלט בליבי הטהור ואל תפחדו.
מדוע ליבי הטהור הוא המקלט הבטוח שלכם, המצודה שמגנה עליכם?
מכיוון שהוא המתנה מהאב, מהבן ומהרוח הקדושה האלוהית – ניתנת לכם באהבה, מתוך אהבה ובגלל הסבל העצום על הצלב ולמרגלות הצלב. שני הנהרות של הכאב שמתאחדים בקורבן הגדול והתיקון לליבו של האב.
אל תדחו את המתנה הזו, ילדי שלי. אל תחשבו שהיא מיותרת.
כל חסד ומתנה שיוצאים מלב האב הם עזרה לכם, סימן לאהבתו לבניו, הגנה מפני תחבולות האויב והזדמנות לשתף פעולה עם תוכניותיו, עם רצונו. [1]
אל תפחיתו מערך מתנותיו, ילדי שלי.
כשהוא מדבר, זה מכיוון שאתם חייבים להקשיב – כי קולו הוא אהבה. כשנתן, אתם צריכים לקבל, כי המתנה שלו היא תמיד אהבה.
ילדי שלי - לפחות אתם - קבלו את מתנותיו, קבלו כל מה שבא מליבו, מידיו, כי הם אוצרות. ובכולן נמצאת המתנה האינסופית, הקדושה ביותר והיפה ביותר של בנו, ישוע שלו.
בדיוק כפי שהוא נדיב במתן מתנות, יקירי שלי, אני מלמדת אתכם להיות נדיבים בקבלתן.
מעשה הקבלה מה שהוא בוחר לתת הוא ענווה, היא אמונה, היא ציות. שלושת המעשים והסגולות של נפשכם שמחברים אתכם לרצונו המושלם, שמחברים אתכם לליבו.
ליבו של האב. [2]
ילדי שלי, אתם עדיין לא מכירים את העומקים האינסופיים של ליבו, את הטוב והרחמים הבלתי נתפסים שהוא מכיל.
ילדים שלי, בואו לגור בליבי, בליבה של אמכם, ואני אראה לכם – יחד עם ישוע שלי – את לב האב; כדי שתוכלו לאהוב אותו יותר ויותר, שתכירו מי הוא, ועם אני מציעה לו את אהבתכם והערצתכם ובטחונכם. כמה הייתי רוצה לגרום שיאהבו אותו ויעריצו אותו, הקטנים שלי. בואו ותנו לי את השמחה הזאת. [חיוך עדין]
תראו, ילדים שלי, מה אתם רואים סביבכם? התפוררות החברה, הכנסייה שלי, המשפחות, אפילו הנשמות של הילדים שלי. העניים שלי, העניים שלי. הכנסייה המסכנה שלי. כמה סבל מיותר, הקטנים שלי. כמה הרבה.
זה קורע את ליבי. זה גורם לו לדמם.
תראו שוב, ילדים, ותראו את הכוח והשלטון הגדולים שיש לאויב שלנו על כל הבריאה. החושך שמכסה את הילדים שלי, האימה – אימה – לראות את החושך הזה לא רק עוטף את הכנסייה שלי - גוף המשיח המיסטי של בני - אלא יוצא מתוכה [3] , פורץ ממנה, מאלה שהפכו לבוגדים בבני ומאלה שמעולם לא היו שלו. [4]
כמה זה פוצע את ליבי לראות את החושך הזה, ילדים, יוצא מהכנסייה שלי, מעוצבת ונקראת לשמור ולחלק את האור האלוהי של האמת.
איפה נמצא האור הזה עכשיו, ילדים שלי? רואים כמה הוא דועך?
לאור הזה צריך לזרוח בבהירות מכל נשמה – שנוצרה כדי להיות מאוחדת עם האור הזה לנצח.
החושך הגדול שמכסה את כל הבריאה עכשיו הוא לא רק החושך של האויב, של התקפותיו, ותככים ומזימות שלו, של השקרים והרמאות שלו.
זה היעדר ודחיית אורו של אלוהים בליבות הילדים שלי, במשפחות, בכנסייה שלי.
כמה חסדי אור – של אהבתו שהפכה לאור עבורכם – נדחו, ילדים שלי. כמה הרבה.
כמה עזרים מהשמיים, מלב האב, סירבו להם, נחשבו מיותרים, נדחו על ידי הכנסייה שלי.
איך לב האב נפצע. [5]
ילדים שלי, עזרו לי לנחם את הלב הזה. תעזרו לי לנחם את הכאב שלו.
אני מראה לכם איך להיות הילדים האמיתיים שלי – ילדים שמכירים בי כאבא הנצחי והאוהב, ראויים לכל אהבתכם, לצייתנות המלאה שלכם, לאמון שלכם, לחיוך שלכם. [חיוך עדין]
ה"חיוך" של הנשמה שמקבלת כל מה שהאבא מצווה לכם באהבה ובאמון, ביודעים שכל מה שהוא עושה ומתיר הוא חלק מהתוכנית שלו עבורכם – ועבור כל האחים והאחיות שלכם – כדי שתהיו מאוחדים איתו לנצח.
ילדי, אני מלמד אתכם איך להציע לו את החיוך הזה – שהוא האמונה והוויתור שלכם על רצונו – שמנחם אותו ומשרה חיוך עליכם. [חיוך]
אני מלמד אתכם איך להציע לו נחמה זו בתוך הצערים והכאבים שלכם, בתוך הפחדים והחרדות שלכם, בתוך החושך והבלבול הרב הזה:
מצאו מחסה בליבי. הביטו בישוע שלי. קבלו בלב נדיב כל מה שהאבא שולח ומעניק לכם.
אל תפזלו אל המתנות שלו.
בעזרתי, קבלו הכל שהוא ציווה לשעה הנוראה הזאת.
יקיריים שלי, ילדים קטנים של ליבי, הצבא האיתן שלי [6] – אני אוהב אתכם.
תנו לי ללבוש אתכם באור האלוהי שמגיע מלב האבא, דרך הלב המרוסק של ישוע שלי, דרך הפעולה והכוח של רוח הקודש של אלוהים, ושוכן בליבי הטהור.
ילדי, אל תפחדו.
אני תמיד אעזור לכם. תמיד, יקירי שלי.
אני מברך אתכם וקורא לכם להיכנס למחסה של ליבי… [חיוך עדין]
[ישוע ממשיך]
… הלב הזה [7] – המקום היחיד בכל הבריאה שלא העמיד מכשול לרצוני; שקיבל את כל החסד שלי, את כל האור שלי, שקיבל אותי במלואו. הלב שאני עצמי לא היססתי לקחת כמקלט שלי, כמקום המנוחה שלי. ליבי שלך בשר מתוך לב קדוש ביותר, טהור ביותר, עדין ביותר, יפה ביותר הזה. עשו כפי שעשיתי, ילדים שלי.
כי בליב זה תמצאו תמיד אני, ורק אני. [חיוך]
אשרי המכנסים למקלט הזה.
אשרי המקבלים את דבריה, כי הם דברי.
ברוכים האוהבים אותה ומכבדים אותה, כי הם מאוחדים עם כל השמיים באהבה וכבוד זה.
אל תבזו את מתנותיי, ילדים.
אתם צריכים אותן.
אני מברך אתכם, בניי.
הישארו בי .
אני אוהב אותכם.
ישוע שלכם +
המלך שלך, הקפטן שלך.
אמן. אני בא.
[1] ב"חסד ומתנה" אני מבין שהוא מתכוון לא רק לחסד מקודש ולכל החסדים הממשיים, אלא גם למתנות הכריזמטיות השונות ולכל הנבואות, הסימנים, המשימות והפעולות שהוא שולח.
[2] היא אמרה זאת באהבה ויראה כה רבה! כל כך יפה.
[3] התמונה שעולה בדעתי כשדברה את המילים האלה הייתה של גוף שבו תאים סרטניים השתלטו על רובו, ושל הריח הרע שמגיע מתאים סרטניים אלו. עדיין ישנם תאים בריאים בגוף, אך ריח התאים הסרטניים מתפשט בכל הגוף, ולכן קשה יותר לזהות את התאים הבריאים.
[4] אני מבין זאת כהבחנה בין אלה שהיו פעם כנים באמונתם אך בגדו עתה באמונה זו, ואלו שחדרו בכוונה לכנסייה כדי להשמידה.
[5] נאמר בצער רב וקדושה – גורם לנו להבין מה הדחייה שלנו מחסדיו עושה ללבו.
[6] היא אמרה זאת בחיוך ובגאווה אימהית - הצבא שלה.
[7] הבן מדבר על ליבה של אמו – כשדבר "הלב הזה" היה בתוקף אוהב כזה, מנסה להעביר את היופי והגדולות של לבה. אני ממש לא מצליח למצוא את המילים כדי לבטא היטב איך הוא אמר את המילים האלה. קשה לתאר, אבל זה הזיז אותי.