יום ראשון, 30 באפריל 2017

יום ראשון השני אחרי הפסחא.

אבי השמים מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית של הזבח לפי פיוס החמישי דרך כלי רצון, שומע פנים ועניו ובתו אן.

היום, 30 באפריל 2017, יום ראשון השני אחרי הפסחא, חגגו מיסה טרידנטינית כבודית של הזבח לפי פיוס החמישי. המזבח לזבח והמזבח של מריה היו שוב טבולים בים פרחים עשיר. המלאכים נכנסו וייצאו במהלך המיסה הקדושה של הזבח וסגדו את הלחם הקודש בטאברנקל.

אבי השמים ידבר היום: אני, אבי השמים, מדבר עכשיו ובזמן זה דרך כלי רצון, שומע פנים וענוי ובתי אן, שהיא כוללת ברצוני ומחזירה רק את המילים שהן באות ממני.

צאן קטנה יקרה, מאמינים יקרים ואוהבים נודדים ומאמינים מקרוב ורחוק. כולם ענו לקראתי היום. קראתיך לעקוב אחרי כי צאני מכירים אותי. הם עוקבים אחרי והאזינו בקולי. יש לי רבים בצאן שלי. אבל חלקם אינם ממני. הם הולכים בדרכים אחרות. הם לא מבינים ששלחתי את בני יישו המשיח לעולם כדי לפדותו. הם הפכו לשוכרי שכר ולא האזינו בקולי.

אתם, היקרים שלי, שאתם משמעים לדברי, אתם החביבים עלי. אני רוצה למשוך אותכם אלי ולשמח אותכם. אתם מוכיחים לי דרך זבחיכם, תפילותיך וקבלת הכפרות שהרצון לעקוב אחרי ואהבתי. באמצעותכם, הייקרים שלי, מקבל אני נחמה גדולה.

אך מה עם המאמינים שאף הם יקרים לי? האם עוקבים אחרי? האם מאזנים בדברי? לא, הם הולכים בדרכים אחרות, אף על פי שאהב אותם ואפילו פדיתי אותם.

רציתי להקים את הכנסייה החדשה דרך בני ישו המשיח.

אלה שהולכים אחרי, ששומעים את דברי ומשמיעים אותם, הם בשקר. חלקתי עם אוהבי מידע רב בהמשגות. עדיין דוחים את דברי. בכך הם דוחים אותי, האל הגדול, אדון השמים וארץ. אני אוהב כל אחד ורוצה למשוך כל אחד אל לבי. כמה עצוב לי כשדברי נדחו, כאשר האנשים שאוהבתם הולכים אחרי ונבזו ומצחיקים אותם, אף על פי שהם נשאו הרבה ואין זה מידי להם. הם רואים שאני אוהב אותם והם דוגמה לאחרים.

למה אינכם מכירים זאת, יקרי? במה פגעו בכם? כיצד אתם מזהים בשקרם? שנית תומרים, "יש לנו את התנ"ך והוא מספיק עבורנו." - אז, יקרי, הוכיחו לי שבדברי יש שקר. הוכיחוני טעות? אם חושבים שהכרתם את התנ"ך, לא ככה, כי אינכם קוראים אף פעם בתנ"ך.

גם אין אתם קוראים בהמשגות. אתם דוחים את דברי שאני נותן לכם, אף על פי שוב ושוב אני מוכיח את אהבתי ונותן לכם סיכויים נוספים. כמה עצוב לי על חוטא אחד שלא שומע לדברי, מדחה אותם.

כמה עצובה היא אם הקדושה שלי, שמבקשת לכל חטא אחד ומציגה את הדאגות האלה אלי. היא טופחת בכל כהן יחיד שאינו רוצה לעקוב אחר מילותי. כמה טועים הם אלה שהם דוחים שוב ושוב את מילותי. אצלם האמת הפכה לשקר. הם מעוותים את מילותי ואז אומרים, "זהו האמת, עליך לעקוב אחריה." הם משמיעים את השקר והכולל זה, הם מסיחים רבים עם עצמם לכיוון הלא נכון.

אלה שבראש הצוק הן אומרות לאסוף. אנכי, האב השמיימי, רוצה להציל את כלם. אם הם לא יפנו אחורה, הם נופלים לנצח לתוך התהום. רק דחיפה קטנה נוספת וזה קרה. זה מריר לך אביך היקר. ראה כמה פעמים אימה הקדושה שלך מבקשת על כסי. כמה פעמים בן זקני מביקש את אהבתכם, בני הכוהנים האהובים? כמה פעמים הוא נותן לכם מילה, אהבה, שאתם לא מכירים, שאתם אף דוחים, כן, שאתם מציגים כאמת. בן זקני הלך לצלב לכל אחד, גם לפושעים. הוא לא יכול היה להוכיח את אהבתו הגדולה יותר אליך. הוא היה נקי ונתעב ונצלב. למענכם כולם הוא רצה לעשות זה הקרבה הגדולה כדי להציל אותכם מהמעמקים הנצחיים. ואף על פי כן, רבים נפלו קורבן לשקר. בשקר יש את השטן. הוא רוצה לסיחך מן האמת. כאשר אתם מכירים את האמת, אתם בני הכוהנים, פונים אחורה. היות לכוח לבסוף לפנות אחורה.

אנכי, האב השמיימי, תמיד מגלה אליך את האמת. האמת הזו נמצאת באמיתית הקרבן הקדוש. למה רבים בני הכוהנים לא מבינים שרק זה הקרבן הקדוש יכול להתקיים בטקס הטרידנטיני לפי פיוס החמישי?

הכוהנים שהם מצהירים את האוכל הקדוש הזה פונים אל בני, ישו המשיח. אכילת הקורבן הזאת היא חזרה על זבח הצלב. כל כהן צריך להיות מודע לכך. רק אז תוכלו אתם, נאמנים יקרים שלי, לקבל קומוניון קדושה בדרך ראויה, ברכות ולקבלת הקומוניון בפה.

למה לא מבינים ששרטוט השולחן משמעו חילול? אתם, בני הכהנים שלי, פונים גבכם אל בני, ישו המשיח, כלומר, שהם דוחים אותו, כי אינכם משרתים את בני אלא את העם. האם זה לא נכון שאני רוצה להקים כנסייה חדשה?

אתם צריכים לשאול את עצמכם, איתכמים, האם עדיין חיים באמונה הקתולית ואם עדיין עדים לאכילת הקורבן הקדושה היחידה, שם ישו המשיח יכול להיטראנספורם בידיהם של בני הכהנים שלו? או שבחרתם בפרוטסטנטיות?

כוהן יחידי שהמצהיר את האוכל הקדוש האמיתי ואשר פונה אלי, ישו המשיח, באכילת הקורבן, מתאחד עםי ומתגלגל למעשה אחד איתי, בן האלוהים. זה הסוד הגדול שרק ניתן למצוא בכנסייה הקתולית האמיתית. רק מידיהם של בני הכהנים המוקדשים יכול כל אדם, כקתולי נאמן, לקבל קומוניון קדושה בדרך ראויה, כי בהקדשה הלחם הופך לגופי ויין לדמי. אם כל כוהן יזכור זאת, יהיו לנו כהנים קדושים ועם קדוש. אני מבקש מאתכם, נאמנים שקיבלתם הקומוניון על שולחן השרטוט, האם עדיין מרגישים ראויים לקבל את זה סקרמנט הקודש?

בני הכהנים האהובים שלי, אתם בגדתם בכהונתכם. הלכתם לקחת את ההסמכתו על שולחן הטחון או על שולחן זבח, כפי שנועד מראשית הימים? התחייבתם לבצע את הכהנות בדרך ראויה.

שובו לאמת, בני הכהנים האהובים שלי, ולא זה הזמן, ואין לכם להחזיק באחרון. אני מצפה בתשובה מכם בחפץ לב. יום-יום אנכי מתפלל עליכם. כמה פעמים מבקשת בני ומאימת אם אתם שומעים בקוליה של האם השמימית, לבקשה לכם להתוודות? כמה דמעות שכבר בכתה אימה הקרובה אליך עבורכם?

איכה היא על כל כהן אחד שעמד על שולחן הטחון. זה חילול ושלעולם לא תואם את האמת. אנכי אומר לכם, יום אחד אשבר את השולחנים הללו, כי הם תועבה בעיני. הפכתם את מקדשי למקום גנבים. כל מה שקורה במודרניות איננו נכון. לעומת זאת: שקר על שקר וראות רעות על רעות. הסתמכותו של בני הכהנים האהובים שלי לא תפסיק. הם לא מכירים את אהבתי, שאני רוצה להוכיח להם כי הם בני הבחירה האהובים שלי, אותם קראתי פעם אחת. מצאתי לבבם הסגורים אליהם רציתי לעצור ולהפריך את אהבתי. אהבתי בלתי מוגבלת. לא אשיב מעולם חוטא שוב אלי בתשובה.

באו לסקרמנט הקדוש של התודה, אשר יזכה לכם בדמי קודש. רק טיפה אחת מדמם היקר צריכה את נשמתכם החוטאת והכבר תהיו בחסדי הקדש. אנכי הוא המגפיר לנצח ואין אני נושא דבר על אף אחד. אהבתי מחדשת הכל ואין מה שיעמוד בדרך להתחדשות חדשה. מאתרת את כל אל לבי האוהב.

ברכתי לכם עתה בכוח משולש, עם כל המלאכים והקדושים בטריניטי, בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמן.

אתה נאה מאז ועד עולם. נחמי את אביך השמימי, כי הוא רוצה להוכיח את אהבתו. הוכחי גם לך שאתה באמת אוהב אותו.