יום ראשון, 2 באפריל 2017
יום הפסיון.
האב השמימי מדבר בבית החולים דרך כלי ובתו המוכנים והכנעים של אן. היום חגגו את יום הפסיון (יודיקה) לאחר המסה הקורבנות הטרידנטינית הקדושה לפי פיוס ה'.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמן.
היום, ב-2 באפריל, חגגו את יום הפסיון. כאשר ראיתי בעצתיות, במיוחד המזבח של מרים היה מקושט עם ארangements פרחים רבים. ראיתי ורדים גם שושנים לבנות. קדוש יוסף היה נוכח היום. לו הייתה משימתו להשיג את הריפוי, כמו שהבטיח. האם הקדושה הייתה נוכחת כמדונה פאטימה וכרוזה מיסטיקה. המלאכים נעו לתוך ולמחוץ במהלך המסה הקורבנות הקדושת היום.
האב השמימי ידבר היום: אני, האב השמימי, מדבר עתה ובעצם הזמן דרך כלי המוכן והכנע שלי ובתי אן, שממש בתשוקתי ואומר רק מילים שנובעות ממני.
עדרי קטנים יקרים, תלמידים יקרים, מאמינים יקרים מקרוב ומרחוק וגם אתכם, עולי רגל שלי. כמה געגועתי לכם. כמה ציפיתי ליום זה. כמה כוהנים התפלל האמא השמימיה ואף אימא שלכם ביום הזה, וכמה מרירה הייתה תסכולה שלה. לא אחד מכהנים אמר 'כן אביו' לרצוני. אנוכי מזבח את בני לך כלכם ומשיך אותו על הצלב. האם הוא לא יוצלף היום גם כן, ילדי יקריים, דרך בני הכוהנים? כמה סבל והוא מריר תסכולו. ואתם גם, ילדי יקריים, האם אתם גם תלכו? האם אינכם רוצים לשאת את צלביכם או אולי תודות לכל צלב כדי לכפר על רבים שאינם שומעים לי. אנוכי מצפה לך כלכם וכמה הצפייה של אם השמימיה, מלכת הוורדים של הרולדסבאך, לצאצאי הכוהנים האהובים שלה. ואילו הם לא משמים לב לאימא השמימיה ולא מקדישים עצמם לליבה הטהרת שלה.
כמה פעמים קראתי את תשומת לבך וכמה פעמים חזרתם 'לא אביו'. האם גם עתה, ילדי יקריים, תרצו להילך או תאחזו עד הסוף. אם תחזיקו מעמד עד הקץ, השולחן יהיה מוכן לכם בשפע על כסאו של השמימה. ותשתתפו בחג הארוך הנצחי. אתם תשפטו את שתי עשרה שבטות ישראל כפי שאמרתי לך. ציפו ליום הזה ולחובתכם, משימת העולם שלכם, אשר חשובה מאוד.
יקריי קתרינה, האם גם את רוצה לעלות? לא הבטיח לך סנט יוסף שתהיה בריאה? וכמה פעמים תנגד? כמה פעמות תאמר: אני לא חושב כך. אתה חושבת כך, אך האם אתה משים כל תקוותך באבי השמיים שלך? אנכי מחכה לכך. אנכי מחכה לשידור העולם. אם תיפול כאחד הרביעי, אין לי יכולת ליצור את התוכנית העולמית עד היום הזה. זה תלוי בך. אתה מכשיל את שליחתי לעולם כאשר לא נושא עליך הכל, הצלב המר, ונושאת אותו עד הקץ. האם סנט יוסף הבטיח לך ביומו של סנט יוסף לשקמך? האם אתה מאמין או יש לכך ספקות? אין לספוקים להיות מותר, כי עליך לנשוא תקווה עד הסוף. רוצה שאמרי כל יום: "אבי הקדוש, אני מאמין בך, אנכי בוטח בך אך אינני רואה דבר. ואת 'לא ראה ולא האמן' זה דרושה ממך. רק אז, כאשר הכל שוכב על הארץ, וכשאתה לא רואים עוד דבר וחותם שאף פעם לא יקרה שהאבי השמיים שלך יעשה לך את ההבטחה הזו. רק אז תוכל להתרפא. אין להיות שם דבר. אנכי, האבי הקדוש הגדול בטריניטי, אעניק לכם הכל. האם אתה מאמין בזאת או שיש לך ספקות היום?
אם תקווה אינה קיימת לחלוטין, אין לי הסכמה עםך. חשוב על זה כל יום כאשר אתה משתתף בתפילת הקורבן הקדושה. האם זה מתנה לך או עול? שאל עצמך כל יום: האם אני שייך לארבעתיים או רק תוספת? אם אני צריך להיות רק תוספת, אזי אני מחסום את אחרים בשידור העולם. עליך להחליט לטובה. כמה פעמים קראתי לך תשומת לב אחרונה. גם רוצה שכתוב הכל ולתת אמון בכל מה שאני נותן לך. לא תשתמש בכוח שלך, אלא בכחי. ואם אתה אבד את הכוח האלוהי הזה, אז רק תחזיק בעצמך בכוח האנושי והוא לא יהיה מספיק.
התמידו ותהיו בטוחים באביכם השמימי כפי שאתם עושה, יקרי לי. אני אוהב אתכם ללא גבולות. אתם מאוחדים בכח אלוהי ואהבה אלוהית. עלו להר גולגותא. המדרגות האחרונות הן לך. עלה, כי העולם ישתנה.
כנסיית הקתולים מושמדת לחלוטין. ובעוד כך אביכם השמימי יגרום להם לקום בגדולה. האינכם בית האב, הבית של הכבוד? אינו זה שלך? אינו זה מתנה מאבי השמים, שעשה הכל עבורך, שנותן לך את אהבתו ומחבק אותך באהובה האלוהי הזאת? תברכו, יקרי לי ותהיו מוגנים בכל מצב.
עם כל המלאכים והקדושים אנחנו מברכים ואנחנו מבשרים אתכם בטריניטי, בשם האב ובנו ורוח הקודש. אמן.
תהאהבת ישוע המשיח תאחד אותך בארבעתיים. אמן.