מרים באה בלבן מבריק. היא אומרת: "תהללה לישוע."
"התקופה, כמלכת השמים וארץ, אנחנו רוצים לקחת את הריבונות שלי בכל הלבבות. רוב האנשים והמדינות לא מכירים אותי. בליבם של אחרים שבעבר הוכרזו לי, נדלקה לפתע אש אהבתי."
"בארץ הזאת, חוקיו הקדושים של אלוהים נחשבים כטפשים. האנושות מקבלת את אהבת העולם ששייך לשאול. ילדיי מתגלגלים ללמוד את האחרונות הנחזיות על העתיד; אך הם מאבדים את הרגע הנוכחי לאהובת עצמם. תמיד לא תוכל להשיב רגע אחד או לשנות מה שהיה בעבר. התירו לי להיות מלכת הרגע הנוכחי - עכשיו - בלבבך היום הזה. זה איך יתהפך לב העולם."
"כמלכותכם, אנחנו לא מיקמים את עצמנו מעליכם, אלא עםכם - סביב לכם. אין פגישה באתגר לבד אם תישאר קרוב אלי. לב הפרטי שלי הוא מקלטך. הלהב של לבי - אהבה קדושה - הוא מחסה ומדריך."
"כן, היום כבוד המלכות שלי משמעת מעט למספר אנשים. אך דעות האדם לא שונות מהחוקים האלוהיים. כך, כמו שהאל מחזיק את המציאות של מלכותי, הוא תומך במציאות מצוותיו. גם חוקים אלה לא ישנו בגלל עמדות החוטא של האנושות."
"בכל זה, ראו שבעייתו הגדולה ביותר של האדם היא סירוב לקבל את האמת. ילדי יקרים, אמצעו את אמת האלוהים."